תרבות וגעגועים: סיפורו של כומר פולני אוהב ישראל

2010-07-08

מחבר: יוסי ספוזניק

אדם פרוזורובסקי, כומר קתולי מפוזנן שבפולין, הפך לחבר קרוב של קבוצת ישראלים יוצאי פולין, אשר נפגשים מפעם לפעם עם אדם ועם חברים נוספים וחולקים יחדיו את האהבה לתרבות הפולנית והיהודית

 

בתור ילד שגדל בפולין, שמחתי מאוד לגלות את האינטרנט ויתרונותיו לפני כעשר שנים. פתאום מצאתי את עצמי מדבר בפולנית לגמרי לא רעה אחרי שלא השתמשתי בשפה במשך 40 שנה. מצאתי באופן אקראי מספר רב של פולנים ששמחו לדבר איתי ואני איתם. על אחד מהם סיפרתי בעבר - יאנוש משצ'צ'ין, שלימדתי אותו עברית מודרנית, כיוון שבפיו הייתה שגורה שפה תנ"כית מקסימה, כזו שתיראה מוזרה לאיש ברחוב הישראלי. עד היום הוא לומד עברית מודרנית משירים של עופרה חזה ואייל גולן. בינתיים שיפרתי את הפולנית שלי ואני בקשר עם רבים מהם.
 
היום אספר על כומר צעיר אוהב ישראל, אדם פרוזורובסקי 
 
בשנת 2005 הגיע אדם עם קבוצת צליינים לישראל כשהוא משמש הכומר של הקבוצה מהעיר פוזנן בפולין. אני מביא את הדברים כדי לשפוך אור קצת שונה על פולין, ובייחוד על הדור הצעיר שמציג גישה חדשה ושונה ביחסו ליהודים. רעייתי שוש ואני נפגשנו עם הכומר אדם בנצרת כשבאנו לפגוש ידידה משותפת, הלן. יצאנו לטייל באותו ערב סגרירי בסמטאות נצרת, כשכולנו מתרגשים מהאווירה המיוחדת.
 
יש לנו בארץ קבוצה של יוצאי פולין הנפגשים לעתים קרובות בארץ, ושומרים על קשר עם נוצרים ידידי ישראל  מפולין. הרוח החיה של הקבוצה, אורית, ביקרה מספר פעמים בפולין וגם נפגשה עם הכומר אדם.
 
"פגשתי אותו לפני שלוש שנים", מספרת אורית, "כאשר אחי, מוטי מזור, ואני נסענו לירושלים לפגוש את ידידתנו, הלנה צ'קלסקה, שהגיעה בטיול מאורגן לארץ (זה היה הביקור השלישי שלה). פגשנו אדם צעיר (בן 40), מלא מרץ, פתוח לכל שיחה (אפילו ענה לי בשמחה על שאלות אישיות מאוד), ואת כל הערב עברנו בשיחה קולחת בפולנית, מתובלת בהרבה שירים בפולנית ובעברית. כן! בעברית".
"לפני שנתיים, בביקורנו בפולין (שוב אחי ואני) הזמינה אותנו ידידתנו הלנה לכנסיה, לשיעור של אותו כומר. הפגישה הייתה נרגשת מאוד והשיעור היה מאלף. כל כך הרבה אהבה לירושלים ולעם היהודי! בסוף הפגישה ביקש ממני הכומר לספר כמה מילים על הארץ. בשיעור היו כ-50 איש מכל הגילאים. הם מאוד שמחו לשמוע שיש להם ביקור מארץ הקודש.  סיפרתי להם על המשפחה שלי שנספתה אי שם בגטאות, על ההורים שברחו צעירים לרוסיה ושם נולדתי אני, על הקיבוץ שבו אני חיה כבר חמישים שנה מאז עליתי לארץ, על הארץ שבנינו והיא שלנו, על המשפחה המעורבת שלי (בעלי הוא ממרוקו) ועל חמשת הבנים שלי, הכלות והנכדים. וכמובן שסיפרתי על המשפחה "האינטרנטית" החדשה שלנו, שאותה באנו לבקר בפולין. לבסוף שרתי את "ירושלים של זהב". הגרון קצת נשנק לי מהתרגשות וכשגמרתי להשתעל ראיתי שכל האולם בוכה! כל האנשים בכו!"
"אחרי השיעור הלכנו לביתו של אדם. בית צנוע, כולו מקושט בדגלי ישראל, יודאיקה, ספרים בעברית וברקע מתנגנים שירים ישראלים! אישה, שהייתה בשיעור וחזרה הביתה, התקשרה לאדם וסיפרה לו שבעלה איננו מוותר ומעוניין גם הוא לפגוש אותו. השעה כבר הייתה 22:30, וכמובן שהם הגיעו. השיחה הייתה קולחת. היו המון שאלות על הכל ופשוט לא הרגשנו איך עבר הזמן".
"השנה, ביוני, שוב נסענו לפולין, בעלי ציון ואני, עם זוג חברים, מיכאל באמפלק מפולין ואסתר, אשתו ממוצא מרוקאי. ידידתי הלנה הזמינה אותנו לפוזנאן וארגנה ערב נחמד עם כל ידידי ישראל וכמובן שהכומר שלנו, אדמק, היה שם. בין המוזמנים היה מורה צעיר לשפה העברית, שלמד אותה באוניברסיטה. כמו כן היו מספר תלמידים שלו שניסו את כוחם בעברית, אבל את השירים שרו כולם! האווירה הייתה נהדרת. כמובן שאדם ביקש ממני שוב לשיר את "ירושלים של זהב" וכולם הצטרפו. בסוף הערב הודיעה לי אחת המוזמנות לערב, בחורה בת 20, סטודנטית למשפטים , שהיא תבוא לארץ בעוד חודש עם ידידתה, גם היא סטודנטית, להיות מתנדבות בקיבוץ. והן הגיעו. הן התנדבו בקיבוץ ברעם ומאוד נהנו שם".
"יש לנו המון ידידים בפולין. אני יודעת שאחזור לשם עוד ועוד (כבר הייתי ארבע פעמים). 40 שנה לא דיברתי פולנית והשכחתי אותה ממני, לא רציתי לשמוע על פולין,הרגשתי כעס ועלבון. אבל הכול חוזר ואני שמחה שכך. הברכה של הכומר אדם פשוט מחממת את הלב, והיא אמיתית".
 
"לפני שבועיים הגיעה אלינו חברה מפוזנן, הלן, לטיול צליינות נוסף. בכל פעם שהיא מגיעה לארץ, שואלים אותה בתחקיר של כניסה לישראל מדוע היא באה לכאן כל שנה. אני אוהבת את האבנים של ארץ ישראל, היא עונה להם. בביקור הזה הביאה לנו הלן הפתעה: דרישת שלום על DVD מהכומר אדם. הוא מפנה אותה לכל הידידים שפגש כאן בעת ביקורו בארץ. הקלטת הייתה כה מרגשת עד שהחלטתי להביא לקוראי סקופ את תוכנה:
 
לכל ידיידי החיים בישראל,
 
אהוביי, לפני שנים מספר נפל לידי ספר של השגריר ישראל בפולין שבח וייס. הייתי רוצה להקריא לכם את ההקדמה לספר ולאחר מכן לחלוק איתכם מספר מילים. השגריר כותב – 'מדוע כאן ומדוע כה מאוחר ומדוע בפולנית. קשה לענות. יצאתי מכאן כמו רבים אחרים שהצליחו לשרוד. אתם (הפולנים) חייתם כאן בלעדינו 50 שנה ואנחנו חיינו שם. אך יש לנו רגשות וזיכרונות שקשורים לאדמה זו. ולעם הזה
אנחנו היינו אולי כשכנים או כמו משפחה שנפרדה בילדות, ורוצה מאד לשוב ולהיפגש. רציתי לשוב לכאן. אני לא מתבייש בזה. אני לא יודע לכמה זמן, אבל רציתי לשוב. גרתי כאן פעם אבל עכשיו יש לי מדינה משלי, משפחה משלי, עולם אחר. רציתי לשוב אבל עכשיו אני מישראל, לא מפולין. אני שב לכאן כי אני נולדתי כאן וזה מעניין אותי. נולדתי אמנם בבוריסלב, אשר היא היום באוקראינה, אבל מולדת זה לא רק טבע ואדמה. זו תרבות. זו היתה התרבות הפולנית. מי יודע, אולי גם הפולנים מתגעגעים אלינו?'
 
כשקראתי את המילים הללו - אומר אדם - בכיתי כמו ילד קטן. כותב את המילים הללו אדם מבוגר אחראי. שגריר של מדינה, מדינת ישראל, פותח את סגור ליבו בפני הקורא הפולני. התחלתי לבכות ואז נוצר בליבי הרצון לכתוב לו מכתב. אז כתבתי שישנם פולנים שמתגעגעים ליהודים.
 
אני אישית ברצון האל קיבלתי מתנה בצורת פגישה עם כל אחד מכם, (הקבוצה של יוצאי פולין בישראל). זה היה בדיוק כמו שמתאר השגריר, כאילו פגשתי אחים בוגרים. המילים לא היו זרות עבורי. כמו שאמר האפיפיור יוחנן פאולוס השני על תושבי ישראל - אתם אחיי הבוגרים. אני רוצה לדבר אליכם כאחיכם הצעיר ולומר לכם שליבי איתכם. הייתי רוצה לומר לכם שאתם חסרים לי כאן ולנו חסרה השבת שלכם עם הדלקת הנרות....חסרה לנו שירת החזן....וחסרים לנו פסוקי תהילים. חסרו לנו השפה העברית ושפת היידיש ועוד דברים רבים חסרים לנו.
כמו שאמר השגריר וייס, אתם עכשיו במדינה חדשה ויש לכם מולדת חדשה, חיים חדשים...אבל אני משוכנע, שאתם מכאן ויש לכם חלק בנו ולנו, ולתרבות שלנו יש חלק בכם שם.
 
אני באמת מתגעגע אליכם, מברך אתכם, מכל הלב. את הרגשות הטובים שיש לי - אני מעניק לכם, ואני משוכנע שבשנה הבאה ניפגש בעיר הקודש, ירושלים. כתוב בתהלים: ראו כמה טוב שבת אחים גם יחד – כל הזמן אני ניזכר בימים שהיינו יחד – כאן בפוזנן וגם בישראל.
אני רואה בעיני רוחי את פניכם.. של כולכם, אני נזכר במיקום של כל מפגש. מילים ראשונות, לחיצת יד ראשונה, השלום הראשון, החיוכים והשיחות. אני מנצל הזדמנות זו לשלוח את ברכותיי אליכם בישראל, ותרשו לי לסיים בפסוקים מתהילים. אלו מילותיי ותפילתי עבורכם.

 
תהילים כ'
 
א  לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד.
ב  יַעַנְךָ יְהוָה, בְּיוֹם צָרָה;    יְשַׂגֶּבְךָ, שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב.
ג  יִשְׁלַח-עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ;    וּמִצִּיּוֹן, יִסְעָדֶךָּ.
ד  יִזְכֹּר כָּל-מִנְחֹתֶךָ;    וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה.
ה  יִתֶּן-לְךָ כִלְבָבֶךָ;    וְכָל-עֲצָתְךָ יְמַלֵּא.
ו  נְרַנְּנָה, בִּישׁוּעָתֶךָ--    וּבְשֵׁם-אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל;
יְמַלֵּא יְהוָה,    כָּל-מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ.
ז  עַתָּה יָדַעְתִּי--    כִּי הוֹשִׁיעַ יְהוָה, מְשִׁיחוֹ:
יַעֲנֵהוּ, מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ--    בִּגְבֻרוֹת, יֵשַׁע יְמִינוֹ.
ח  אֵלֶּה בָרֶכֶב,    וְאֵלֶּה בַסּוּסִים;
וַאֲנַחְנוּ,    בְּשֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר.
ט  הֵמָּה, כָּרְעוּ וְנָפָלוּ;    וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ, וַנִּתְעוֹדָד.
י  יְהוָה הוֹשִׁיעָה:    הַמֶּלֶךְ, יַעֲנֵנוּ בְיוֹם-קָרְאֵנוּ.
 
אני רוצה שתדעו שכאן בפוזנן ישנם אנשים שמברכים אתכם ואת מולדתכם. יש כאן אנשים שאוהבים את מדינת ישראל, ויש אנשים שרוצים לבנות תפילות ישנות. מי יתן ויבוא שלום על אדמתכם הסובלת. שלום על ישראל, ולהתראות בשנה הבאה בירושלים".

 

http://archive.scoop.co.il/article.html?id=10831

Copyright © Wydawnictwo Agape Sp. z o.o. ul. Panny Marii 4, 60-962 Poznań, tel./ fax: 61/ 852 32 82 | tel. 61/ 647 26 86